היערכות לקראת תום שנת המס 2023

1.היערכות למעבר שנה 

יש לבחון את המבנה העסקי והתאמתו לאופי והיקף הפעילות. בכלל זה, יש לבדוק מעבר מעוסק פטור למורשה, מעצמאי לחברה ולהיפך. לבחון שינויי מבנה, על מנת למקסם את היעילות הכלכלית והמיסויית של מבנה העסקים הנוכחי ובטווח הארוך. בנוסף, לתכנן מראש השפעות מיסוי על מכירת או רכישת פעילות.

משרדנו מתמחה בייעוץ עסקי ומיסויי ומלווה עסקאות בהיקף משמעותי במשק. ניתן לפנות אלינו לקבלת ייעוץ פרטני ולשם תכנון מוקדם בנושא.                    

2. ההפקדות הנדרשות לשם מיצוי הטבות המס השנתיות

עצמאי

דוגמא לשם המחשה:

נישום המרוויח מהכנסה מעסק סך של 100,000 שח:

הפקדה  לקרן השתלמות:  ההפקדה המרבית לקרן השתלמות שתעניק לו את הטבת המס הינה 4,500 ₪ (4.5% מתוך ההכנסה מעסק)

הפקדה לקופת גמל לקצבה: ההפקדה המרבית לקופת גמל לקצבה שתעניק לו את הטבת המס הינה 16,500 ₪ (11%+5.5% שהם סה"כ 16.5% מתוך ההכנסה מעסק )

שכיר

שכיר בעל שליטה

שכיר בעל שליטה יכול להפקיד לקרן השתלמות כמו שכיר רגיל כדלהלן או לפי אופן החישוב הבא:

עד לתקרת שכר שנתית של 188,544 ₪

4.5% חלק מעסיק שהם 707 ₪ לחודש + 1.5% חלק עובד שהם 236 ₪ לחודש.

בהפקדות אלו חלק המעסיק עד ל4.5% ייחשבו בחברה כהוצאה מוכרת, הפקדות המעסיק לא ייחשבו כהכנסה אצל העובד והעובד ייהנה מפטור ממס על רווחי הקרן בעת משיכה מותרת.

במידה וההפקדות לקרן ההשתלמות בוצעו כמו שכיר רגיל, דהיינו 7.5% חלק מעסיק + 2.5% אזי:

חלק המעסיק עד ל4.5% בלבד ייחשבו לחברה כהוצאה מוכרת.  אולם חלק המעסיק בשיעור של עד 7.5% לא ייחשבו כהכנסה אצל העובד והעובד ייהנה מפטור ממס על רווחי הקופה בעת משיכה מותרת.

3. בדיקת משיכות בעלים

סעיף 3 (ט1) לפקודת מס הכנסה נחקק ב1.1.2017 וקובע כי משיכה בחברה נחשבת כהכנסתו של בעל המניות המהותי בה ממשכורת או מדיבידנד ככל וישנם בחברה רווחים ראויים לחלוקה. בנוסף לכך, משיכות של בעל המניות בחברה שלא נרשמו במועדם כמשכורת או כדיבידנד נחשבים לחוב של בעל המניות כלפי החברה ועד לסיווגם כהכנסה הם מחויבים בריבית מכוח סעיף 3(ט).

בהתאם לסעיף בחוק, כל משיכת בעלים בסכום מצטבר העולה על 100,000 ₪ תחשב כהכנסת בעל המניות אלא אם בעל המניות יחזיר את חובו לחברה ולא ימשוך את הכספים מחדש בשנתיים שלאחר השבת הכספים (למעט תקופה של עד 60 ימים).

במסגרת חוק דחיית מועדים אשר נחקק בשל מלחמת חרבות ברזל,  נקבע כי, יתרות חובה צבורות לסוף שנת המס 2022 ידחו בשלושה חודשים, דהיינו נישום יוכל להחזיר את יתרת החובה שאמור היה להחזיר עד 31.12.23 עד ליום 31.3.24.

נבקשכם לבדוק עם משרדנו, ככל ויש משיכות בעלים ולדאוג לפרוע אותם בגבולות המועד המותר או לחילופין לשלם את מס הדיבידנד הנגזר.

4.העסקת עובדים

טפסי עובד והודעה על תנאי עבודה:

לקראת השנה החדשה עליך לעדכן שינויים בטופס 101 ובכרטיס העובד. יש לצרף צילום תעודת זהות של העובד לכל טופס 101. עליך לוודא כי נמסרו לכל העובדים בעסקך הודעה על תנאי עבודה , וכי הופרשו ושולמו כספי הפנסיה בגין שכרם.

הרחבת חובת הדיווח הפנסיוני האחיד:

החל מהשנה הקרובה הורחבה חובת הדיווח הפנסיוני האחיד ועל כל המעסיק מעל 3 עובדים להעביר את כספי הפנסיה עבור עובדיו באופן דיגיטלי ובקובץ אחיד.

שיעור הפרשות לביטוח פנסיוני חובה לפי צו הרחבה:

חובת הפקדה על פי צו ההרחבה הינה עד לתקרת השכר הממוצע במשק.

4.1. שירותי בודק שכר

משרדנו מתמחה בבדיקת שכר ואנו נותנים שירותי בודק שכר מוסמך בהתאם לדרישות משרד הכלכלה וביקורות שכר.

ניתן לפנות למשרדנו לשם בניית חוזי עבודה אישיים בהתאם לצרכי המעסיק תוך ליווי משפטי, בדיקת הוצאות שכר בעסק, בדיקת חוזים מול קבלני שירות ודוחות תקופתיים של בודק שכר מוסמך.

5. שונות

5.1 ספירת מלאי 

יש לבצע ספירת מלאי ליום  31.12.23 ולמסור למשרדנו כשהם מסוכמים וחתומים. ברשימת המלאי יש לכלול את פירוט הסחורות במלואן, עלות כל יחידה, סיכום, עלות וחתימה.

5.2. יתרות ורישומים נכון ליום 31.12.23

יש לבצע רישום של יתרות לקוחות, ספקים, יתרות קופה ומד קילומטר ברכבים ליום 31.12.23.

5.3. ניכוי מס במקור מהכנסותיך

במידה ונוכו מהכנסותיך ניכוי מס במקור עליך לדרוש מהלקוחות המנכים אישור שנתי על כך. יש לוודא כי האישור מתאים לניכוי ולהעבירו למשרדנו.

5.4. בדיקת תקינות החשבוניות, ניכוי במקור מספקים וזהות הספקים וקבלני משנה

אנו מזכירים כי על כל בעל עסק לוודא את תקינות החשבוניות שדרש כהוצאות בעסקו. יש לוודא את הזהות בין מבצע העבודה למוציא החשבונית, לעשות הסכם בכתב, צילום ת.ז. של האדם שעובדים מולו וניכוי  במקור בהתאם לאישור ניכוי מס במקור ואישור ניהול ספרים.

 6. איסור תשלום במזומן

החוק לצמצום השימוש במזומן קובע הגבלות על שימוש במזומן. וביניהם הנמוך מבין:

• בעסקאות עם עוסקים, תשלום מותר במזומן הינו עד 6,000 ₪ או 10% מהמחיר.
• בעסקאות בין אנשים פרטיים, תשלום מותר במזומן הינו עד 15,000 ₪ או 10% מהמחיר.

לעניין שכר עבודה, כאשר השכר הינו מעל 6,000 ₪ לא ניתן לשלם במזומן כלל.

בנוסף, נקבעו בחוק כללים לשימוש בצ'יקים כגון:

• חל איסור לתת או לקבל "צ'ק פתוח" כאשר עוסק הינו צד לעסקה.
• חל איסור להסב צ'יק יותר מפעם אחת. הסבה שנייה תתאפשר רק לגוף פיננסי מפוקח.

החוק חל על ביצוע עסקאות, תשלום/קבלת שכר עבודה (כולל בין בני משפחה),  הלוואות, תרומות, מתנות וכו'.

7. שכר דירה פטור ממס

סכום מירבי של שכר דירה פטור ממס מהשכרת דירה למגורים הינו:

7.1. ניכוי הוצאות שכירות כנגד הכנסות שכירות – חדש

במסגרת חוק ההסדרים בוצע תיקון לפקודת מס הכנסה והוסף סעיף 122 (ו) לפקודה.

בתיקון לחוק נקבע כי החל משנת 2023, יחיד אשר משכיר את דירתו ושוכר דירה לעצמו רשאי לקזז מדמי השכירות שהוא מקבל את דמי השכירות ששילם. זאת עד לסכום הכנסה מדמי שכירות של 90,000 ₪ לשנה ובלבד שלא קיזז מהכנסתו את הוצאות השכירות ששילם. על יתרת דמי השכירות ישולם מס בשיעור 10%.

באם הינכם עונים על התיקון לחוק והינכם משכירים את דירתכם ומתגוררים בדירה שכורה, נא עדכנו את משרדנו על כך.

8. נקודות זיכוי ממס הכנסה בגין לימודים אקדמיים – חדש

במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני החקיקה להשגת יעדי תקציב לשנת המס 2019) ניתנו הטבות למי שסיימו לימודים אקדמיים.

להלן נקודות זיכוי המגיעות למי שסיים לימודי מקצוע/לימודים אקדמיים:

במידה וסיימתם לימודים כאמור, נא העבירו למשרדנו אישור זכאות לתואר אקדמי/אישור סיום לימודי מקצוע.

9. העברת מסמכי הנהלת חשבונות באופן דיגיטלי ושמירתם

משרדנו נמצא בחזית יישום כלי עבודה טכנולוגיים ואוטומציה של איסוף נתוני הנהלת החשבונות,  דבר התורם ליעילות וחסכון בעסק באמצעות הטמעת תוכנות קלות לתפעול ונוחות למשתמש. כמו כן, התוכנות מספקות מידע נרחב על העסק וזמין 24/7.

במידה וטרם עברת לתיעוד מסמכים דיגיטלי  הינך מוזמן לבחון את המעבר עם מנהלות מחלקת הנהלת חשבונות במשרדנו:

מרים בן חיים – miriam@melloul.co.il

אביגיל מרלל – avigail@melloul.co.il

המעבר לדיגיטל חוסך עבודה עם ניירת ומאפשר עיון חכם במסמכי הנהלת החשבונות בכל רגע נתון, דרך אפליקציה ייעודית. העיון החכם כולל בינה מלאכותית המזהה כל אות או מספר על המסמך הסרוק.

בין אם המסמכים הועברו ידנית או דיגיטלית, יש לשמור אותם, לכל הפחות, במשך 7 שנים מתום שנת המס בה הונפקו המסמכים או במשך 6 שנים מיום הגשת הדוח לאותה שנה. את הניירת יש לשמור בצורה נאותה במקום או בשרותי ארכיב מאושרים. ייתכנו מועדי שמירה ארוכים יותר מטעמים אחרים.

10. פירוק חברה לא פעילה – פטור מחובות אגרה שנתית

הוראת השעה המעניקה פטור מאגרה עבור שנים לא פעילות לחברות בפירוק מרצון הוארכה נכון למועד זה.

בעלי מניות אשר רשומים בחברות שאינן פעילות ומעוניינים לבצע הליך פירוק, מוזמנים לפנות למשרדנו על מנת לחסל את החברה בהליך קל ומהיר.

11.חשבוניות ישראל

כחלק מהמלחמה בחשבוניות פיקטיביות ובמסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 – ו 2024), התשפ"ג – 2023 החל מחודש אפריל לשנת 2024 הנפקת חשבונית בסכום העולה על 25,000 ₪ ללא מע"מ (להלן: "הסכום שנקבע") תחייב קבלת מספר הקצאה מרשות המיסים.

המודל נועד לצמצם את תופעת החשבוניות הפיקטיביות הגורמות לנזק לקופת המדינה של מיליארדי שקלים ומשמעות התיקון לחוק הינו שעוסק המקבל חשבונית מס בסכום העולה על הסכום שנקבע, לא יוכל לנכות את מס התשומות בהיעדר מספר שהקצתה לו רשות המיסים.

עוסק המקבל חשבונית מס ומעוניין לוודא שהחשבונית עם מספר הקצאה תקינה, יוכל לבדוק זאת באתר רשות המיסים.

עוסק המוציא חשבונית מס ומעוניין לקבל  מספר הקצאה יוכל לבחור באחת החלופות:

1. הגשת בקשה באמצעות תוכנת הנהלת החשבונות בה הוא מנפיק את חשבוניות המס שלו. רשות המיסים פנתה ליצרני התוכנות הרשומות ופרסמה הנחיות כדי לאפשר להם להיערך לפיתוח הנדרש. בתי התוכנה יבצעו פנייה אוטומטית לרשות המיסים לקבלת מספרי הקצאה.
2. הגשת בקשה  על ידי כניסה עצמאית לאזור האישי ברשות המיסים.

ישנה הבחנה בין מי שמפיק חשבוניות על ידי בית תוכנה מאושרת לבין מי שמפיק חשבוניות מפנקס ידני. עוסק המפיק חשבוניות מפנקסים ידניים יאלץ לפנות לרשות המיסים באופן עצמאי לעומת מי שמפיק חשבוניות מבית התוכנה שמבצעת פניה אוטומטית לרשות המיסים וללא שינוי בהתנהלות מפיק החשבונית.

אנו ממליצים להיערך לשינויים בהקדם ולפנות למשרדנו על מנת לקבל פתרון להפקת חשבוניות באופן דיגיטלי על ידי תוכנות קלות לתפעול, יעילות ונוחות למשתמש.

12.דיווחים שנתיים וחצי שנתיים על רווח הון ומימוש בשוק ההון

משקיעים שצברו רווחי הון ממימוש ניירות ערך סחירים על ידי בנקים או ברוקרים שבאמצעותם ביצעו את המכירה אך לא ניכו במקור את מלוא המס הישראלי מרווחי ההון, חלה עליהם חובה לדווח בדיווח חצי שנתי ותשלום מקדמה. מי שחייב בדיווח חצי שנתי על רווחיו ממכירת נירות ערך נסחרים, חייב גם בדיווח מס שנתי. עוד נציין בעניין,  כי הפסד לא יוכר כהפסד במידה ולא הוגש עליו דוח בשנת היווצרותו.

12.1. השקעה במטבעות דיגיטליים

לפי עמדת מס הכנסה נכסי קריפטו  – מטבעות וירטואליים אינם מטבע או מטבע זר וזאת בהתאם להוראות חוק בנק ישראל ופקודת מס הכנסה.

חוזר מס הכנסה משנת 2018 מסווג הכנסות מפעילות בנכסי קריפטו כדלהלן:

1. פעילות במישור ההוני – מס רווח הון בשיעור 25%
2. פעילות במישור העסקי – מס פירותי בשיעור מס שולי או מס חברות
3. הכנסה ממכירת קריפטו שהופק בכרייה – מס פירותי בשיעור מס שולי או מס חברות.

לפי החוזר, הכנסות קריפטו יחויבו במס ערך מוסף כאשר הן בעלות מאפיינים עסקיים ויסווגו כמוסד כספי או כעוסק כאשר מדובר בכורה מטבעות.

רשות המיסים  רואה כאירועי מס  – פעולות בקריפטו כגון:  המרה ממטבע למטבע אחר, שירותים שהתמורה עליהם היא בקריפטו, כריית קריפטו או חלוקת קריפטו. אירועי המס האלה ודומיהם, מחויבים במס על רווחי הון של 25% או לחילופין במס שולי אצל מי שזה עסקו או כאשר מדובר בכורה מטבעות.

דיווח לרשות המיסים ייעשה בהתאם לכל עסק או עסקה, כרווחי הון או כהכנסה מעסק כאשר ניתן לקזז הפסדים מהמטבעות אם וככל שנוצרו והוגשו עליהם דוחות שנתיים.

אצל מי שהכנסות קריפטו מוגדרים אצלו כעסק והוא פועל כעצמאי יש  לבחון את חיובי ביטוח לאומי.

באם הנכם מנהלים פעילות במטבעות דיגיטליים, נא יידעו את משרדנו.

13. גיוס הון והלוואות בערבות מדינה

על בעלי עסקים לבחון הזדמנויות למחזור הלוואות בריבית מוטבת ופריסה נוחה יותר, וכן לבדוק אפשרויות מימון חדשות לביצוע השקעות ולצמיחה עסקית.

משרדנו מתמחה בגיוסי הון לצרכי העסק ונמצא בקשר עם גופי מימון שונים.

14. גילוי מרצון

הליכי גילוי מרצון הוא נוהל אשר מטרתו היא לעודד נישומים לדווח ולשלם את חבות המס בגין הכנסות שלא דווחו. יתרון ההליך הוא בהסרת מחדל אי הדיווח תוך הימנעות מנקיטת הליכים פליליים. מאז שנת 2020 לא חודש נוהל –  הוראת השעה לדיווח של נוהל גילוי מרצון אולם, הליכי גילוי מרצון מתנהלים כל הזמן מול רשויות המס. מניסיוננו,  ההליכים מסתיימים בתוצאות טובות ומפתיעות. הסרת מחדלי דיווח במסגרת של גילוי מרצון הינה הזדמנות ייחודית לנישומים להימנע מהליכים שאינם אזרחיים ומסנקציות פליליות. למשרדנו ניסיון עשיר בהליכי גילוי מרצון על הכנסות בארץ ובחו"ל, תוך התמודדות כוללת מול כל מערכי המס כולל משרדי מס ערך מוסף.  אנו ממליצים לפנות להליך  בטרם רשויות המס יפנו אל הנישום בעקבות דיווחי בנקים ישראלים או זרים, גופים פיננסים או מחלקות מודיעין למיניהם.

לכל בירור בנושא ניתן לפנות למנהלת מחלקת מיסים – עו"ד רונית מלול – ronit@melloul.co.il

15. חרבות ברזל – להלן הוראות שונות הקשורות למלחמה

15.1. חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע) התשפ"ד – 2023

בעקבות מלחמת חרבות ברזל החוק מאריך את מועד הסיום של תקופות דיווח שתחילתן ביום 7.10.23 וסיומן ביום 7.1.24 עד ליום 7.3.24. דהיינו דחייה של 3 חודשים.

הדחייה אינה גורפת. החוק לא חל על כל חוקי המיסים אלא הוא חל לגבי פעולות מסוימות בלבד. רשימה מלאה של הפעולות ומועדי הדיווח שעליהן חל החוק מופיעה בפרסום החוק ויש לבדוק ספציפית, כל מקרה לגופו.

המשמעות הפרקטית להארכת המועדים היא הוספת 3 חודשים למניין ההתיישנות.

לגבי דוחות שנתיים למס הכנסה נקבע כי דוחות שיוגשו במהלך חודש ינואר 2024, יחשבו כאילו הוגשו ביום 31.12.2023, ובלבד שלגבי נישום שהיה חייב בהגשת דוח לשנים 2020 ו-2021 הוא הגיש את הדוח לשנת 2020 בשנת 2021 ואת הדוח לשנת 2021 בשנת 2022.

לגבי תביעות למענק עבודה, החוק נותן אורכה לשכירים ועצמאיים להגיש את התביעות בגין שנת הזכאות 2021 עד ליום 31.3.2024 במקום המועד החוקי 31.12.2023.

15.2. הארכת תוקף מענקים עד לחודש דצמבר 2023

לאור המצב הוחלט להאריך ולהעניק מענקי סיוע לעסקים אשר נפגעו בשל מלחמת חרבות ברזל עד לחודש דצמבר 2023.

15.3. חל"ת בתקופת מלחמה

נקבעו תנאים מקלים לעובדים אשר הוצאו לחל"ת ממקום עבודתם בשל המלחמה. עיקרי ההקלות הן:

1. הפחתת תקופת החל"ת המינימלית ל – 14 יום במקום 30 יום.
2. הסרת תנאי קיזוז ימי החופשה הצבורים לעובד.
3. ביטול קיזוז 5 ימי המתנה לזכאות.
4. תקופת אכשרה מינימלית של 6 חודשי עבודה מתוך 18 חודשים.
5. אפשרות לרישום רטרואקטיבי של יציאה לחל"ת החל מיום היציאה בפועל של העובד לחל"ת, 7 לאוקטובר 2023.

16. ולסיום – התנהלות פיננסית בתנאי משבר

שומרים על העורף הכלכלי בזמן מלחמה

מדינתנו נמצאת במלחמה אשר המועד לסופה אינו ידוע. המלחמה מתחוללת בחזית הדרומית והצפונית ובנסיבות הקיימות קשה לחשוב על צמיחה ועל טוב. אי אפשר שלא לציין את הסיוע הבטחוני והכלכלי המגיע מידידתנו ארצות הברית ויחד עם זאת העורף מחויב ללוחמי החזית. מחויב להחזיק מעמד, להישמר, להישאר חזק דיו ובעיקר מחויב לעשות כל מה שאפשר על מנת להצדיק את מאמצי החזית שאין להם גבול.

אורך רוח בעורף משמעותו מתן אורך רוח לכוחות הבטחון בחזית וחיזוק המדינה בעת הזו וביום שאחרי.

בעלי העסקים בישראל מהווים את העוגן הכלכלי במשק ואת העורף הפיננסי הלאומי. עידוד הפעילות הכלכלית, צמיחה ושמירה על יציבות כלכלית תאפשר לחזק את הקיטור של המשק.  הצורך למזער את השפעת המלחמה בעורף, לבלום את ההאטה בפעילות הכלכלית ואת הפגיעה בתוצר ובצריכה,  מחייב חשיבה מחודשת על חלוקת תקציבים ועל סדרי עדיפויות בחברה הפיננסית בישראל. בשל אופי המלחמה, התמשכותה,  ומלקחי העבר, לא נכון ואי אפשר להסתפק בקיום של משק שורד בלבד שמטרתו לספק את צרכי הקיום והמערכה בחזית ותו לא, אלא יש לפעול אקטיבית, כדי לאפשר את המשך הייצור והפעילות הכלכלית, כולל למטרות ייצוא וצמיחה. ברמה המדינתית, על מטרות אלו לכוון את מקבלי ההחלטות למתן הפיצויים לעסקים שניזוקו כלכלית. משבר הקורונה, ככל שהוא מתגמד לנוכח האירוע הנוכחי, מוכיח כי ההחלטות שהתקבלו אז, הושתתו על כוונה לאפשר למנוע הקיטור העסקי להמשיך ולדהור ולהביא לנתוני צמיחה חיוביים לאחריה. וכעת ביתר שאת, המטרה היא להגביר פעילות לשם צמיחה והתאוששות מן המשבר ולא רק לשם הישרדות גרידא.

הנתונים דהיום מורים על גיוס מילואים של מאות אלפים וכ- 15% מכלל השכירים בישראל. משמעות הגיוס היא צריכה גדולה של משאבים ועלויות וזאת בנוסף לעלויות אמצעי הלחימה הישירים. הגיוס הרחב והדכדוך בו לוקה הציבור, גורם באופן ישיר להקטנת הצריכה ובמיוחד הקטנת צריכת מוצרי מותרות. ענפים שלמים, כגון ענף המלונאות, האירוח והבנייה, חטפו בלימה קשה ונדרש מעוף יצירתי על מנת לאוששם.

המלחמה מהווה לכל העסקים בישראל לחיצה קשה מדי על הבלמים. הקטנת הצריכה, הורדת הדירוג ואינפלציה צפויה, מחייבים חשיבה מעמיקה וכעת זה הזמן לריכוך הבלמים, שמירה והתחזקות.

לצד צמצום הצריכה והפעילות המסחרית, קמו יוזמות אזרחיות רבות לתרומות והתנדבויות משמעותיות לחיזוק הלוחמים הרבים הפרוסים בארץ, לייצוב השורדים מן הטבח ולתחזוק המשפחות אשר פונו מביתם. משאבים כלכליים רבים מופנים הן מעסקים והן מאנשים פרטיים ובתי אב רבים לטובת המלחמה. בהקשר הנתינה, ראוי לציין כי המלחמה מחזירה חברות הייטק שהיגרו לחו"ל ואף ישנן חברות אשר בחרו לוותר על אקזיט שהיה כבר בידיהם, תוך שהן מוותרות על גריפת סכומים עצומים לטובת הישארות בישראל וגיוס מוצריהם לטובת החזית והעורף. יוזמות אזרחיות אלה מוסיפות נדבך נוסף המחזק את העורף.

המשק הישראלי הינו בר מזל בהיותו משק גמיש טכנולוגית ובעל חברות הייטק רבות ועיסוקים מגוונים שאת רובם ככולם ניתן לשמר אף בתקופת מלחמה. כעת, מכל העסקים חפצי החיים, נדרשת משמעת וחוכמה, אורך רוח ומחשבה יצירתית ובונה, תוך הפניית משאבים לצמיחה במקומות בטוחים והיכן שחייבים.

בשל המצב הבטחוני, על דירוג האשראי של ישראל מרחף הסיכון לשינוי מדרגה "יציבה" ל"שלילית". הורדת הדירוג משמעותו , הגדלת הריבית שמשלמת המדינה על חוב שהיא מגייסת מחו"ל. גידול זה בהוצאות, כופה חישוב מחדש של תקציבי המדינה ומוסדותיה תוך מחויבות להפניית עודפים למערכת הבטחון ולשיקום הכלכלה.

עמידה יציבה על הרגליים ועשיית טוב היא הכרחית עכשיו, היא משפיעה על שמירת העורף הכללי בימים אלו והיא שתאפשר בניית עתיד כלכלי חזק ויציב. יש להיערך לתקופה, על בעלי העסקים לנהל שיח עם הסביבה העסקית ושלהם בעיקר עם הבנקים והמממנים, להישמר מפתרונות שפוגעים בשרידות לטווח ארוך ולזכור כי אף בימים אלו ניתן להרוויח וכך לאפשר לסביבתנו לשגשג.

כלים ליישום אופרטיבי של שינויים ברוח התקופה, ממשבר לצמיחה:

• פיצויים ומענקים – ברמה כלכלית מדינית יש לקבל החלטות מושכלות להעברת כל תקציב ומשאב כספי ליעד הנכון. ממדינת ישראל יידרשו משאבים בהיקפים גבוהים, ראשית לנפגעים הישירים ואחר כך לנפגעים בהיבט הכלכלי. ברמת המיקרו, חשוב לבחון את המענקים המגיעים לעסק ולוודא את קבלתם.
• ניהול תזרים ובחינת התקציב – ניהול תזרים מזומנים בעסק הוא הבסיס לניהול נכון ונגזר מפעילות העסק והניהול הפיננסי.  בעסקים רבים יש לעבור מתכנון פיננסי קווי לתכנון תרחישים ולהיערך להתאמת התזרים לתרחישים השונים תוך כדי קביעת גמישות, ככל הניתן. יש לבצע בדיקת תקציב ולא "לשפוך כסף" על מה שאינו נחוץ ולהישמר מלבצע מהלכים יקרים.
• אשראי – הגדלת אשראי יכול להיות פתרון רגעי אולם, יש לגדר אירועי אשראי בהתאם לנסיבות. לא להיכנס לקרוסלת אשראי ולשקוע, אלא לוודא כי מדובר באשראי טוב שמחזיר את עצמו ומהווה דלק לעסק המאפשר למנוע להמשיך ולייצר. יש לחפש 'ברזים' שונים של אשראי למקרה הצורך, הכולל אשראי חוץ בנקאי ללא שעבודים וערבויות. אשראי אחראי עם תוכנית מסודרת להחזר וכן שינוי תוכנית לתשלומי "גרייס" בלבד ודחיית תשלומים, הלוואות בערבות מדינה ופריסות נוחות. וכן, לא לשכוח להתמקח על שיעור הריבית ועמלות המימון.
• בחינת רווחיות – יש לבדוק מהם מנועי הצמיחה של העסק ובהם להתמקד. בהרבה מקרים הנקודות הלא רווחיות בעסק הם אלו ששואבים המון אנרגיה ללא תמורה ויש לאבחן אותם ולהפנות כוחות למקומות הרווחיים תוך ביטול.  או לכל הפחות, תוך מחשבה מחדש על אותם מקומות לא רווחיים בעסק. בנוסף יש לבחון את אשראי הלקוחות ולשקול הקדמת גבייה מלקוחות ברי סיכון.
• סגירת ברזים – בחינת ההוצאות בעסק והתקורות החודשיות, בדיקת תמחור ההוצאות ובחינת עליות מחירים. לדוגמא: בתחומי המזון והביטוח העלו מחירים ובעסקים רלבנטיים יש לוודא כי  משלמים את המחיר ההוגן והמסוכם. יש לבחון בערנות את חיובי הספקים ולפרוס את התשלומים, לבחון תשלומי ביטוח ותשלומים בכרטיסי אשראי. יש לבדוק את עמלות הבנק לאור השינויים בתזרים המזומנים.
• שיפור תשתיות – כאשר המערכת העסקית נמצאת בהאטה, זה המועד המומלץ לחשוב מה הדיגיטציה והאוטומציה הנדרשת והכדאית לשיפור המערכת והתייעלותה ומה שיחסוך לעסק כסף בעתיד.  את שדרוג התשתיות יש לקדם תוך קביעת תקציב שהעסק יוכל לעמוד בו גם בתרחיש פסימי ביותר.
• בחינת תיק ביטוח –  זה המועד לבדוק כיסויים ביטוחיים ולוודא שאין כיסויים מיותרים או כפולים. בעת הזו מומלץ לבחון ביטוח סייבר והגנה על נתוני העסק והמערכת הפיננסית.
• חיפוש פתרונות עדינים לשימור – כגון פריסת תשלומים לספקים שתאפשר לעסק לחסוך את הריבית בבנק תוך תשומת לב שלא "לחנוק" ספקים קטנים. בנוסף, פעולות לשימור עובדים כגון: הורדות שכר רוחביות זמניות במקום פיטורים, הוצאת עובדים לחל"ת. התייעלות אנרגטית והפחתת בלאי.
• הימנעות מצבירת חובות לא לגיטימים – כגון הלנת שכר או פיגור בתשלומי הפנסיות לעובדים. חרף הקושי על בעלי העסק  לוודא שהעסק לא מייצר חיובים לא מוזמנים ולא רצויים.
• זיהוי הזדמנויות עסקיות – כדאי להיות ערניים להזדמנויות בסביבה העסקית כגון גיוס עובדים טובים, רכישת נכס מוזל או בחינת חוזה שכירות אטרקטיבי.
• סיכול חוזה – בעבר נקבע בבתי המשפט, כי בישראל מצב בטחוני ואף מלחמה, אינו מהווה כוח עליון שכן יש לצפות לו תמיד ומשכך הוא אינו מהווה הצדקה לביטולי חוזים. אי לכך, בתחום המשפטי העניין לא וודאי  ולכן אם ידוע כי ביטול חוזה או אי עמידה בתנאיו עלול להביא לתוצאות כבדות בעסק, יש לעמוד בתנאים ולא להפר את החוזה. אנו ממליצים לפנות לגורמים הרלבנטיים לשינוי בהסכמה של החוזה ולא לגרום להפרה חד צדדית. יחד עם זאת, יהיו מקרים שיוכרו כסיכול חוזה לגיטימי בשל המלחמה שפרצה וכל מקרה יש לשקול לגופו.  בהקשר זה יש לציין את חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים שנקבע כהוראת שעה ומאפשר בחוק, דחיית חיובים לרשויות ולתאגידים שונים.

לסיכום, בחשיבה מושכלת ותכנון נכון המגזר העסקי ישמור על יציבות כלכלית ויצא מחוזק.

בימים אלה, חשוב מאוד להימנע מ"זליגות" ולהתנהג ביעילות, ערנות ובשמרנות עסקית.  נדרשת גם חשיבה יצירתית לחיזוק תשתיות קיימות ותכנון שדרוג ואוטומציה של העסק במסגרת תקציב מוגבל וידוע מראש. נקיטת פעולות יזומות, בחירה נכונה של המערכת הבנקאית המלווה את העסק, ניצול הטבות, הנחות ומענקים, שימור עובדים איכותיים ושימור לקוחות אלו פעולות אשר יצמצמו את הנזק הכלכלי ויחזיקו את העסק איתן גם בזמנים קשים העוברים עליו. מנגד, טבעי שיהיו עסקים שימצאו שנכון עבורם להוריד את קצב הפעילות באופן זמני ולחזור אחר כך.

העסקים הקטנים, הבינוניים והגדולים בישראל, כולם הם העוגן הכלכלי של המדינה והיציבות העסקית שלהן נדרשת לחוסן הלאומי. המגזר העסקי נדרש כעת להתמלא בעוצמה ובאמונה כדי להיות הסלע היציב הפיננסי.

זו מחויבות העורף.