התנהלות פיננסית בתנאי משבר

התנהלות פיננסית בתנאי משבר

שומרים על העורף הכלכלי בזמן מלחמה

מדינתנו נמצאת במלחמה אשר המועד לסופה אינו ידוע. המלחמה מתחוללת בחזית הדרומית והצפונית ובנסיבות הקיימות קשה לחשוב על צמיחה ועל טוב. אי אפשר שלא לציין את הסיוע הבטחוני והכלכלי המגיע מידידתנו ארצות הברית ויחד עם זאת העורף מחויב ללוחמי החזית. מחויב להחזיק מעמד, להישמר, להישאר חזק דיו ובעיקר מחויב לעשות כל מה שאפשר על מנת להצדיק את מאמצי החזית שאין להם גבול.

אורך רוח בעורף משמעותו מתן אורך רוח לכוחות הבטחון בחזית וחיזוק המדינה בעת הזו וביום שאחרי.

בעלי העסקים בישראל מהווים את העוגן הכלכלי במשק ואת העורף הפיננסי הלאומי. עידוד הפעילות הכלכלית, צמיחה ושמירה על יציבות כלכלית תאפשר לחזק את הקיטור של המשק.  הצורך למזער את השפעת המלחמה בעורף, לבלום את ההאטה בפעילות הכלכלית ואת הפגיעה בתוצר ובצריכה,  מחייב חשיבה מחודשת על חלוקת תקציבים ועל סדרי עדיפויות בחברה הפיננסית בישראל. בשל אופי המלחמה, התמשכותה,  ומלקחי העבר, לא נכון ואי אפשר להסתפק בקיום של משק שורד בלבד שמטרתו לספק את צרכי הקיום והמערכה בחזית ותו לא, אלא יש לפעול אקטיבית, כדי לאפשר את המשך הייצור והפעילות הכלכלית, כולל למטרות ייצוא וצמיחה. ברמה המדינתית, על מטרות אלו לכוון את מקבלי ההחלטות למתן הפיצויים לעסקים שניזוקו כלכלית. משבר הקורונה, ככל שהוא מתגמד לנוכח האירוע הנוכחי, מוכיח כי ההחלטות שהתקבלו אז, הושתתו על כוונה לאפשר למנוע הקיטור העסקי להמשיך ולדהור ולהביא לנתוני צמיחה חיוביים לאחריה. וכעת ביתר שאת, המטרה היא להגביר פעילות לשם צמיחה והתאוששות מן המשבר ולא רק לשם הישרדות גרידא.

הנתונים דהיום מורים על גיוס מילואים של מאות אלפים וכ- 15% מכלל השכירים בישראל. משמעות הגיוס היא צריכה גדולה של משאבים ועלויות וזאת בנוסף לעלויות אמצעי הלחימה הישירים. הגיוס הרחב והדכדוך בו לוקה הציבור, גורם באופן ישיר להקטנת הצריכה ובמיוחד הקטנת צריכת מוצרי מותרות. ענפים שלמים, כגון ענף המלונאות, האירוח והבנייה, חטפו בלימה קשה ונדרש מעוף יצירתי על מנת לאוששם.

המלחמה מהווה לכל העסקים בישראל לחיצה קשה מדי על הבלמים. הקטנת הצריכה, הורדת הדירוג ואינפלציה צפויה, מחייבים חשיבה מעמיקה וכעת זה הזמן לריכוך הבלמים, שמירה והתחזקות.

לצד צמצום הצריכה והפעילות המסחרית, קמו יוזמות אזרחיות רבות לתרומות והתנדבויות משמעותיות לחיזוק הלוחמים הרבים הפרוסים בארץ, לייצוב השורדים מן הטבח ולתחזוק המשפחות אשר פונו מביתם. משאבים כלכליים רבים מופנים הן מעסקים והן מאנשים פרטיים ובתי אב רבים לטובת המלחמה. בהקשר הנתינה, ראוי לציין כי המלחמה מחזירה חברות הייטק שהיגרו לחו"ל ואף ישנן חברות אשר בחרו לוותר על אקזיט שהיה כבר בידיהם, תוך שהן מוותרות על גריפת סכומים עצומים לטובת הישארות בישראל וגיוס מוצריהם לטובת החזית והעורף. יוזמות אזרחיות אלה מוסיפות נדבך נוסף המחזק את העורף.

המשק הישראלי הינו בר מזל בהיותו משק גמיש טכנולוגית ובעל חברות הייטק רבות ועיסוקים מגוונים שאת רובם ככולם ניתן לשמר אף בתקופת מלחמה. כעת, מכל העסקים חפצי החיים, נדרשת משמעת וחוכמה, אורך רוח ומחשבה יצירתית ובונה, תוך הפניית משאבים לצמיחה במקומות בטוחים והיכן שחייבים.

בשל המצב הבטחוני, על דירוג האשראי של ישראל מרחף הסיכון לשינוי מדרגה "יציבה" ל"שלילית". הורדת הדירוג משמעותו , הגדלת הריבית שמשלמת המדינה על חוב שהיא מגייסת מחו"ל. גידול זה בהוצאות, כופה חישוב מחדש של תקציבי המדינה ומוסדותיה תוך מחויבות להפניית עודפים למערכת הבטחון ולשיקום הכלכלה.

עמידה יציבה על הרגליים ועשיית טוב היא הכרחית עכשיו, היא משפיעה על שמירת העורף הכללי בימים אלו והיא שתאפשר בניית עתיד כלכלי חזק ויציב. יש להיערך לתקופה, על בעלי העסקים לנהל שיח עם הסביבה העסקית ושלהם בעיקר עם הבנקים והמממנים, להישמר מפתרונות שפוגעים בשרידות לטווח ארוך ולזכור כי אף בימים אלו ניתן להרוויח וכך לאפשר לסביבתנו לשגשג.

כלים ליישום אופרטיבי של שינויים ברוח התקופה, ממשבר לצמיחה:

• פיצויים ומענקים – ברמה כלכלית מדינית יש לקבל החלטות מושכלות להעברת כל תקציב ומשאב כספי ליעד הנכון. ממדינת ישראל יידרשו משאבים בהיקפים גבוהים, ראשית לנפגעים הישירים ואחר כך לנפגעים בהיבט הכלכלי. ברמת המיקרו, חשוב לבחון את המענקים המגיעים לעסק ולוודא את קבלתם.
• ניהול תזרים ובחינת התקציב – ניהול תזרים מזומנים בעסק הוא הבסיס לניהול נכון ונגזר מפעילות העסק והניהול הפיננסי.  בעסקים רבים יש לעבור מתכנון פיננסי קווי לתכנון תרחישים ולהיערך להתאמת התזרים לתרחישים השונים תוך כדי קביעת גמישות, ככל הניתן. יש לבצע בדיקת תקציב ולא "לשפוך כסף" על מה שאינו נחוץ ולהישמר מלבצע מהלכים יקרים.
• אשראי – הגדלת אשראי יכול להיות פתרון רגעי אולם, יש לגדר אירועי אשראי בהתאם לנסיבות. לא להיכנס לקרוסלת אשראי ולשקוע, אלא לוודא כי מדובר באשראי טוב שמחזיר את עצמו ומהווה דלק לעסק המאפשר למנוע להמשיך ולייצר. יש לחפש 'ברזים' שונים של אשראי למקרה הצורך, הכולל אשראי חוץ בנקאי ללא שעבודים וערבויות. אשראי אחראי עם תוכנית מסודרת להחזר וכן שינוי תוכנית לתשלומי "גרייס" בלבד ודחיית תשלומים, הלוואות בערבות מדינה ופריסות נוחות. וכן, לא לשכוח להתמקח על שיעור הריבית ועמלות המימון.
• בחינת רווחיות – יש לבדוק מהם מנועי הצמיחה של העסק ובהם להתמקד. בהרבה מקרים הנקודות הלא רווחיות בעסק הם אלו ששואבים המון אנרגיה ללא תמורה ויש לאבחן אותם ולהפנות כוחות למקומות הרווחיים תוך ביטול.  או לכל הפחות, תוך מחשבה מחדש על אותם מקומות לא רווחיים בעסק. בנוסף יש לבחון את אשראי הלקוחות ולשקול הקדמת גבייה מלקוחות ברי סיכון.
• סגירת ברזים – בחינת ההוצאות בעסק והתקורות החודשיות, בדיקת תמחור ההוצאות ובחינת עליות מחירים. לדוגמא: בתחומי המזון והביטוח העלו מחירים ובעסקים רלבנטיים יש לוודא כי  משלמים את המחיר ההוגן והמסוכם. יש לבחון בערנות את חיובי הספקים ולפרוס את התשלומים, לבחון תשלומי ביטוח ותשלומים בכרטיסי אשראי. יש לבדוק את עמלות הבנק לאור השינויים בתזרים המזומנים.
• שיפור תשתיות – כאשר המערכת העסקית נמצאת בהאטה, זה המועד המומלץ לחשוב מה הדיגיטציה והאוטומציה הנדרשת והכדאית לשיפור המערכת והתייעלותה ומה שיחסוך לעסק כסף בעתיד.  את שדרוג התשתיות יש לקדם תוך קביעת תקציב שהעסק יוכל לעמוד בו גם בתרחיש פסימי ביותר.
• בחינת תיק ביטוח –  זה המועד לבדוק כיסויים ביטוחיים ולוודא שאין כיסויים מיותרים או כפולים. בעת הזו מומלץ לבחון ביטוח סייבר והגנה על נתוני העסק והמערכת הפיננסית.
• חיפוש פתרונות עדינים לשימור – כגון פריסת תשלומים לספקים שתאפשר לעסק לחסוך את הריבית בבנק תוך תשומת לב שלא "לחנוק" ספקים קטנים. בנוסף, פעולות לשימור עובדים כגון: הורדות שכר רוחביות זמניות במקום פיטורים, הוצאת עובדים לחל"ת. התייעלות אנרגטית והפחתת בלאי.
• הימנעות מצבירת חובות לא לגיטימים – כגון הלנת שכר או פיגור בתשלומי הפנסיות לעובדים. חרף הקושי על בעלי העסק  לוודא שהעסק לא מייצר חיובים לא מוזמנים ולא רצויים.
• זיהוי הזדמנויות עסקיות – כדאי להיות ערניים להזדמנויות בסביבה העסקית כגון גיוס עובדים טובים, רכישת נכס מוזל או בחינת חוזה שכירות אטרקטיבי.
• סיכול חוזה – בעבר נקבע בבתי המשפט, כי בישראל מצב בטחוני ואף מלחמה, אינו מהווה כוח עליון שכן יש לצפות לו תמיד ומשכך הוא אינו מהווה הצדקה לביטולי חוזים. אי לכך, בתחום המשפטי העניין לא וודאי  ולכן אם ידוע כי ביטול חוזה או אי עמידה בתנאיו עלול להביא לתוצאות כבדות בעסק, יש לעמוד בתנאים ולא להפר את החוזה. אנו ממליצים לפנות לגורמים הרלבנטיים לשינוי בהסכמה של החוזה ולא לגרום להפרה חד צדדית. יחד עם זאת, יהיו מקרים שיוכרו כסיכול חוזה לגיטימי בשל המלחמה שפרצה וכל מקרה יש לשקול לגופו.  בהקשר זה יש לציין את חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים שנקבע כהוראת שעה ומאפשר בחוק, דחיית חיובים לרשויות ולתאגידים שונים.

לסיכום, בחשיבה מושכלת ותכנון נכון המגזר העסקי ישמור על יציבות כלכלית ויצא מחוזק.

בימים אלה, חשוב מאוד להימנע מ"זליגות" ולהתנהג ביעילות, ערנות ובשמרנות עסקית.  נדרשת גם חשיבה יצירתית לחיזוק תשתיות קיימות ותכנון שדרוג ואוטומציה של העסק במסגרת תקציב מוגבל וידוע מראש. נקיטת פעולות יזומות, בחירה נכונה של המערכת הבנקאית המלווה את העסק, ניצול הטבות, הנחות ומענקים, שימור עובדים איכותיים ושימור לקוחות אלו פעולות אשר יצמצמו את הנזק הכלכלי ויחזיקו את העסק איתן גם בזמנים קשים העוברים עליו. מנגד, טבעי שיהיו עסקים שימצאו שנכון עבורם להוריד את קצב הפעילות באופן זמני ולחזור אחר כך.

העסקים הקטנים, הבינוניים והגדולים בישראל, כולם הם העוגן הכלכלי של המדינה והיציבות העסקית שלהן נדרשת לחוסן הלאומי. המגזר העסקי נדרש כעת להתמלא בעוצמה ובאמונה כדי להיות הסלע היציב הפיננסי.

זו מחויבות העורף.