נקבע כי תכלית הסדר המס החל בעניין חברות בית הינו לסייע בפעילותן של חברות קטנות עם מספר מצומצם של בעלי מניות וכן, חברות קטנות ופרטיות המוחזקות על ידי חברה ציבורית בעקיפין ומדווחות כתוצאה מכך לבורסה, יחשבו כחברות שלציבור יש עניין בהן ולכן לא יוכלו להחיל את סעיף 64.
נקבע כי אין לראות במבחן החזקות הציבור כמבחן מכריע אלא יש לבחון האם ישנה חובה חוקית לדווח על תוצאות חברת הבית לציבור וכן, האם הם נכללים בדוחות אותה חברה.
הוצאות ריבית כנגד דיבידנד פטור יוכרו כנגד אותה הכנסה והמשמעות של זה כי הוצאות אלה יורדות לטימיון מבחינת המס. כך גם לפי סעיף 18(ג) לפקודה וכך היה גם בפס״ד של כלל קודם לפס״ד זה. הזוכה – מ"ה
רווחי שערוך לא ממוסים ולכן לא פטורים ממס דיבידנד בחברת בית.
חברת הבת היתה בעלת נדל״ן – קניון דרורים ותחנת דלק. בדוחות הכספיים החברה רשמה את הנכס לפי שווי הוגן ונוצרה הכנסה משערוך. החברה חילקה דיבידנד לחברת האם מרווחי השערוך וחברת האם טענה כי מדובר בדיבידנד פטור מחברה בת. ביהמ״ש קבע כי הדיבידנד אינו נכלל במסגרת הפטור בסעיף 126(ב) כיוון שלא מוסה במס חברות ולכן הדיבידנד...
