המערער גל ענבר מכר 51% ממניות החברה שלו לחברת כפריסלכאורה ללא תמורה אך בפועל בתמורה שנראית מסווית וכוללת – מניות בכורה לגל עבור תוצאות עסקיות, כפריס תכניס הלוואה לחברה למימון חובות של גל לחברה. החברה הכירה בהוצאות ריבית במלואן למרות חובות הבעלים לחברה. פקיד השומה קבע כי מדובר בתמורת מכירה הכוללת גם את כיסוי החובות וגם את התמורה ממניות הבכורה, למרות שגל ממשיך למנכ״ל את החברה. ביהמ״ש לא קיבל את עיקר הטענות של גל ענבר. הוא קבע כי תוספת המשכורת בגין מניות בכורה למרות שההסכם קבע שהוא כפוף לתוצאות עסקיות, בפועל הכסף שולם לו באופן קבוע בלי קשר לתוצאות העסקיות ולכן זה נחשב לתמורת מכירה. הערעור בגין הלוואת הבעלים התקבל ונקבע שזו עדיין עומדת. כמו כן קבע ביהמ״ש כי הוצאות ריבית לא יותרו עד לגובה חובות הבעלים לחברה.

2006 | הזוכה – בעיקר מ"ה