המשיבה ביקשה לקזז הפסדיה העסקיים משנת המס 1980 כנגד דמי ניהול שקבלה בשנת המס 1981. הפלוגתא בין הנישומה ופקיד השומה התמקדה בשאלה אם הכנסה מדמי ניהול היא הכנסה מעסק לענין הוראת סעיף 28(ב) לפקודה או הכנסה מעסקת אקראי. המחוזי קבע כי ההכנסה מדמי ניהול היא הכנסה מעסק ועל כך ערער מ״ה לעליון. נפסק: מה ייחשב לעסק מבחינת הפקודה, אינו ניתן להגדרה ברורה. שיבוץ פעולה כלכלית זו או אחרת במסגרת עסק או עסקה לפי הפקודה נגזר מנסיבות כל מקרה ומקרה על פי מכלול מרכיביה של הפעולה. יישום המבחנים שבפסיקה מלמד כי ניהול חברת האחות על ידי המשיבה נשא אופי עסקי מסחרי. גם אם נסכים כי ניהול חברות אינו בגדר עיסוקה הרגיל של המשיבה, הרי גם אז נופלת ההכנסה לגדר החלופה של "עסק אקראי בעל אופי מסחרי" שבסעיף 2(1) והמונח עסק שבסעיף 28 כולל גם עיסקה אקראית שאף היא בעלת אופי מסויים של עסק. אין מניעה לקזז הפסדים משנים עברו כנגד עיסקה אקראית בעלת אופי מסחרי שכן במהות אין הבדל בין עסק לעיסקה אקראית. פסק הדין מהווה תקדים עקרוני המחדש הלכה לפיה ניתן לקזז הפסד מעיסקה אקראית שטיבה מסחרי, בניגוד להשקפה המשפטית שהיתה רווחת מזה שנים.

1990 | הזוכה – הנישום