המערער בעל מניות בחברה זרה שקיבלה תמלוגים מחברה ישראלית. בעת תשלומי התמלוגים לחברה הזרה נוכה בארץ מס במקור בשיעור 15% מהסכום ששולם לחברה הזרה. בעת קבלת הדיבידנד מהחברה הזרה, ביקש המערער לקזז את הניכוי במקור בהתאם לסעיף 163 לפקודה ולא לעשות הבחנה בין תשלומי תמלוגים מחברה ישראלית לזרה מול דיבידנד. פקיד השומה מנגד טען כי מטרת הסעיף היא למנוע מס תלת שלבי ולא לאפשר למערער לא לשלם מס חברות בכלל וגם לא לשלם שיעור מלא של מס דיבידנד, יוצא איפוא כי הנישום לא משלם מס דו שלבי. ביהמ״ש אומר כי אכן לשון הסעיף לא מבחינה בין מס חברות המוטל על מס דיבידנד לבין מס על הכנסה אחרת אך תכליתו של הסעיף ברורה וראוי לפרש את ההיגד ״מס חברות״ כמס המוטל כמס הראשון במוטל בשיטת המיסוי הדו שלבי ולא למס המוטל בשלב השני. ביה״מש דחה את הערעור.

הזוכה – מ"ה