בפסק הדין נדרש בית המשפט העליון להחליט האם על פי דיני המס רואים בשותפות כלי ניהולי, המשמש את השותפים בעסקם המשותף ולפיכך השותפים הם העוסקים בעסק, ומשכך העברת חלקו של שותף לאחר תחשב כמכירת כל נכס ונכס מנכסי השותפות, או שמא מדובר בישות עצמאית ונפרדת המפעילה את העסק בנפרד מהשותפים המחזיקים בה, כך שבכל מקום בו לא נקבע במפורש אחרת יש להתייחס אל השותפות כישות משפטית נפרדת.
בהתאם לגישה השנייה, העברת חלקו של שותף לאחר, תחשב כמכירה של נכס בודד – הוא ה"זכות בשותפות" (בדומה למניה בחברה). בפסק הדין נקבעה, בדעת רוב של שלושה שופטים (לעומת שניים), הלכה לפיה הנכס הנמכר, בעת העברת חלקו של שותף בשותפות, הינו הזכות בשותפות (להבדיל ממכירה של כל נכס ונכס מנכסי השותפות). להחלטה זו השלכות נרחבות, בסוגיית מיסוי שותפויות
2001 | הזוכה – המערער
