המערערת נוסדה בשנת 1968 בשם "מוסך הירשמן" ופעלה כמוסך לתיקון כלי רכב. ביום 30.12.1994 חתמה המערערת על הסכם בה מכרה לחברת אסי-אור נכסים וזכויות שונות תמורת סך של 3,650 מליון ש"ח. שאול בן ארי היה מנהל ובעל מניות בחברת אסי-אור, ולאחר חתימת ההסכם, החזיק בעקיפין ב-32% ממניות המערערת. בשנתיים העוקבות, ספגה המערערת הפסדים ובתחילת שנת 1997 הפסיקה את פעילותה כמוסך, נכסיה נמכרו ועובדיה פוטרו. למעלה משנה לאחר הפסקת פעילותה של המערערת, רכש בן ארי את יתרת מניותיה, תמורת 75,000 -. בשנת 1999 העביר בן ארי למערערת פעילות בתחום הביטוח מחברה אחרת שבניהולו ובשליטתו, ושינה את שמה של המערערת לשמה הנוכחי. החברה המעבירה היתה חברה רווחית. הפעילות בתחום הביטוח שהועברה, כאמור, למערערת, היתה רווחית והיא ביקשה לקזז את הפסדיה הצבורים משנות הפעילות כמוסך כנגד ההכנסות החייבות מפעילות זו. המשיב קבע כי לא ניתן לקזז הפסדים אלה. ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעור המערערת בקבעו כי לא נמצא טעם מסחרי העומד בבסיס רכישת מניות המערערת והעברת הפעילות הרווחית בתחום הביטוח אליה. הערעור נתקבל בחלקו. ביהמ״ש העליון הציע פשרה ש 32% מההפסד יותר בקיזוז ולא יותר בקיזוז חלק מההפסדים שצבר השותף

2008 | הזוכה – חלקי לנישום